• כתבה: דניאל גולדנברג

    מטיילות, חברות ונשים יקרות!
    היום עולמנו החיצוני פתוח לחקר, נסיעה והגעה. אף יעד הוא לא רחוק מדי. הכל נעשה נגיש.
    יחד עם זאת ודווקא בתוך השפע האין סופי ואף מבלבל, חווית הפּנימיוּת הופכת להיות מצרך נדיר.
    כוחות כלכליים ואינטרסים אדירים ממלאים את עולמנו בחותמת הגומי של הגלובליזציה.
    אחידות מחשבה, אחידות צריכה, אחידות רצון, אחידות מוצר.
    לא המרחק עומד בפני השטחה תרבותית, אלא הזהות הפנימית של המדינה, העם, חבל ארץ.
    גורלי נתן לי את הזכות להכיר עם כזה;  נשות ואנשי שבטי המאיה.
    לא רק יופי נופיה,  המסתורין שבה וצבעוניותה קשרו את נפשי לגואטמלה הקטנה.
    רוח אנשיה.
    הגאווה שלהם בעצמם.
    עמוד השדרה התרבותי שלהם, העומד איתן מול כל סבל או רוח נגדית.
    ההבנה העמוקה של זהותם.
    כל אלה גרמו לי לעצור. לעצור את הנדודים, לעצור את הנשימה.
    להקשיב.
    את המנגינה הייחודית בצבעוניות אין קץ, סיפורים מיתולוגיים, מסורת אם ובת ועוצמה מלאת רכות, אני מעבירה לאלה שיבחרו לתת לעצמן מתנה, בטיול הנשים לגואטמלה מבית "אסטה וסורנגה".
    המסע הייחודי הזה אינו הנופש השנתי שלכן.
    הוא חווית חיים של ממש. נגיעה בקול עמוק ושקט של הייחודיות והפנימיוּת של נשות ואנשי המאיה.
    קול עדין אך עיקש אל מול גל הגלובליזציה, בדומה לפרח בודד המפלס את דרכו בין חריצי האספלט בכביש.
    אני מזמינה איתי לגואטמלה את אלה שרואות את העוצמה בפרח הזה, המבינות את עוצמתו ואת חשיבותו.
    טיול ייחודי, לנשים ייחודיות, שיודעות לחצות עולם... כדי למצוא אמת.




     

     


     
    לפרטים והרשמה