הכי-הכי-בגאורגיה
  • כתבה: רותי מילר

     

    ה*כי גבוהות:

     פסגות של 4,000 מ' ו- 5,000 מ', המושלגות כל השנה.

    *הכי מבודד:
     איזור מסטיה ואושגוליבקווקז הגבוה המנותקים כ-7 חודשים בשנה בגלל שלג ודרכים לא עבירות. כיוון שכך,
     לא הגיעו אליהם האויבים לאורך הדורות והמלכים החביאו שם את אוצרות הממלכה. היום מוצגים חלקם
     במוזיאון במסטיה ואחרים, לפי הסיפורים, מוסתרים עדיין...

    *הכי כתום:
     השלכת - כל שנה בסתיו.
     
    *הכי פורח:
     באביב, ולתוך הקיץ.  ותמיד חגיגה של צבע ומים בקווקז.

    *הכי טעים:
     ירקות בממרח אגוזים, בארץ שהאגוזים גדלים בה מבלי שמישהו נטע אותם.
     חצ'פורי- מאפה בצק וגבינה, שטעמו משתנה לפי טעמה של הגבינה המקומית.
     מלפפונים ועגבניות באלאדי בטעמים כמו פעם...
     היין הנפלא והפירות, באמת הכי הכי...
     
    *הכי מרובעים:
     המגדלים, שהיקף בסיסם וגובהם שווים, שאפיינו חברה הררית ומבודדת במאות ה- 11 - 14 ונשארו כרוחות  
     רפאים לספר על ימים שהיו...

    *הכי מלכה שבעולם:
       נפגוש אותה בוארדזיה, עיר מערות החצובה בהר. זוהי תמר שידעה אהבות ומאבקים וניווטה את עצמה
       ואת ממלכתה לחוזק ועושר מופלאים. אישה מיוחדת במינה בעולם הפיאודלי של גברים במאה ה-12.
     

    כל אלה והאנשים מסבירי הפנים, הם שגורמים לי לחזור אל גאורגיה שוב ושוב... ותמיד בשמחה...