טל-וולף,-מרוקו-2017
תודות


מעוניינים ליצור עמנו קשר?
אנא מלאו את הפרטים ושלחו לנו


  • אסטה וסורנגה שלום!

    ההחלטה לנסוע לטיול בו אחגוג יום הולדת 50 עם חברות ולא בחיק המשפחה, הייתה מלווה בהתלבטות ממושכת, הרבה שיקולים...                                                                

    ואז הזכירה לי חברה טובה שאת החיים צריך לחיות עכשיו! וכשאני שמה את עצמי בראש סדר העדיפות מידי פעם, כולם יוצאים נשכרים!!

    החלטתי שאני יוצאת! וכאשר החלטתי – כולם מסביבי תמכו וחיבקו. אני לא בטוחה שהם או אני, הבנו עד הסוף עד כמה הטיול הלא שיגרתי הזה ישפיע עלי, בכל אופן, כולם הבינו שאני יוצאת ואף אחד לא יקלקל לי את המסע הזה אל עצמי.

    שוטטתי ברחבי הקדמה, האינטרנט וחיפשתי טיול למרוקו (ארץ שתמיד סקרנה אותי), האתר של אסטה וסורנגה משך את עיניי, נכנסתי והתחלתי לקרוא, אך לפתע ירד "האסימון" –

    רק עם נשים?? האופוריה השתנתה ונבהלתי, אך בכל זאת אמרתי נתקשר, נגשש, ונראה לאן נגיע....

    מהעבר השני של קו הטלפון פגשתי את אסטה, הצגתי את עצמי וכעבור כמה משפטי פתיחה היא אמרה "אתן חייבות את זה לעצמכן", הבנתי שהגעתי למקום הנכון, נוצרה בינינו כימיה מדהימה והחלטתי ללכת על זה ולהתנסות במשהו אחר, זר, חדש ולא מוכר כחלק מאותו פסיפס מורכב של חיינו.

    דורית (עליה שמעתי המלצות מחברים) היא אישה מיוחדת במינה, וההתמסרות שלה להצלחת החוויה שלנו אינה מובנת מאליה! אשת חיל מי ימצא? אנחנו מצאנו.... ספגנו את מרוקו דרך המוח, הרגש והנשמה, דרך חמשת החושים, הראית לנו את מרוקו שלך, פתחת בפנינו עולם חדש ומעניין שלא הכרנו.

    זו הייתה חוויה מסוג אחר, חוויה מתוקתקת (מהפרט הקטן ביותר שעושה את ההבדל הגדול להצלחת היום) ומעצימה. המפגש הבלתי אמצעי הזה בכפר עם האנשים עם החיבור הזה שדרך דורית באמת שנעשה בצורה מדהימה, החיבוק שלהם, המפגש שלהם, הלהכנס להם לתוך החיים שזה לא משהו שכל אחד יכול להגיע...

    זה היה טיול של "פעם בחיים" תחושת החופש לה זכיתי במסע , תחושת ההישג להתנתק מהמרוץ היום-יומי לשים הכול בצד ולהתפנות לעצמי, הנופים המרהיבים, האנשים המיוחדים והאדיבים, החוויה המעצימה, כל אלה יחד הולכים איתי הלאה לחוויות הבאות.

    סע לטייל, תראה עולמות משונים, אחרים

    תפגוש אנשים, מנהגים, תאסוף חברים

    ותתנסה

    תודה שפתחת לי דלת גדולה לחוויה מסוג אחר.

    ונשאר לי טעם של עוד..

     

    טל וולף, קיבוץ מרום גולן
    מרץ 2017